עברית

"קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס…" – מכריז האלוקים ומחליט להביא על העולם – מבול! • מכל

חודשי השנה משולים לקרונות הרכבת שאת כולם מוביל הקטר, הלא הוא חודש תשרי, ממנו אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל

בפשטות, היה המבול עונש על חטאי העולם. אולם תורת החסידות מגלה בו משמעויות עמוקות יותר, הקשורות להכנת העולם למתן-התורה ואף

שקטו הסערות נרגעו הרוחות, נכנסנו למן מרירות שכזו, מה שנקרא "השגרה". חודש מרחשוון שמיד לאחרי החגים, נכנסים אנו לתקופת השגרה..

לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות

המבול טיהר את הארץ ויצר עולם טוב לאין-ערוך מזה שהיה קודם לכן.. המדרש אומר, שנח "ראה עולם חדש". ובסיכומו של

במוצאי שמחת תורה נהג הרבי לחלק מהיין שבכוס עליה ערך את ה'הבדלה' לציבור הרחב, מעמד המכונה 'כוס של ברכה'. בשנת

עם סיומם של חגי תשרי ובשיאם שמחת תורה, לא פעם ישנה תחושה של חוסר המשכיות, לאחר שיא של הזמנים בחוויות

"מאחר ואין לה רגליים משמש היהודי רגליים לספר התורה ומוליכו סביב הבימה כמו רגליים המוליכות את הראש…"

כשיהודי רוקד עם ספר-התורה, זה הרגע שבו מתגלה מהותו האמיתי. פתאום הוא מרגיש שגם הוא יהודי, שגם הוא אוהב את