עברית

ה' בטבת – היום בו "דידן נצח" (= אנחנו ניצחנו) באופן גלוי, לעיני כל העמים בבית-המשפט הפדרלי בפרשיה שהתרחשה בחסידות

מספרים על זוג זקנים שלא קיבלו כל מכתב במשך חודשים ארוכים, השיממון אכל בהם כל חלקה טובה עד שהזוג הגה

אם אדם עשוי לתהות עד כמה אפקטיבי יכול להיות מעשה אחד של אדם יחיד, לא רק על הסביבה הקרובה אלא

לאחר היום השמיני של חנוכה איננו מדליקים נר תשיעי ♦ נרות איננו מדליקים, אך הולכים ומוסיפים באור המצוות

שנתיים חולפות מאז השתחרר שר המשקים מבית הסוהר, ויוסף עדיין כלוא, על לא עוול בכפו. בוקר אחד, מתעורר פרעה מלך

אנו לא חוגגים את נצחון המכבים ונס פך השמן בשנת ג’ תקצ"ו – 165 לפני הספירה בלבד, חג החנוכה חייב

הפעם נעיף מבט במספר שמונה, אשר לו "מעמד" מיוחד לגבי חג החנוכה. במשך שמונה ימים נרות החנוכה מתווספים והולכים מיום

לפתע נשמעו יריות. הם עזבו הכול בעגלה ונסו על נפשם. רק בנס לא נפגע איש. זה היה בליל הנר החמישי

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט •