מעשה שהיה

בתוך שמונה שעות הגיע מענה מהרבי מליובאוויטש בזה הלשון: "לבדוק תפילין, לבדוק מזוזות גם במחסן, לערוך את החופה ביום ובשעה

במקומה של הבקתה העלובה, עמד ארמון מפואר ורחב-ידיים, משרתים במדים מגוהצים עומדים בשער ומוכנים לשרת את האורחים הנעלים…

זה קרה לפני יותר משלוש-מאות שנה. מוונציה נעלם פתאום המלומד והפילוסוף הנוצרי שנחשב לאישיות המבטיחה בכנסייה הקתולית. יום אחד אבדו

לפתע קלטו אוזנינו רחש מלמעלה. לתדהמתנו ראינו שני בדואים משתלשלים פנימה מבעד האשנב שבתקרת הציון. הם היו חמושים ונעלו מגפיים

כאשר חסידים סיפרו את המעשה ברבי שמעלקע והשמש, הם אמנם התפעלו מגדולתו וקדושתו של הרב, זה הרי היה ידוע ומפורסם,

לצדקה במובן נעלה זה של המושג – המשיך והסביר רבי עקיבא – מסוגלים רק היהודים, כי הם עוסקים בכך כבר

מה יהיה אם ישאל אותו יוסי המ"מ כיצד נהג בזמן המארבים בתעלה? האם יודה על האמת ובעצם יגלה כי כל

טרם יצא את ביתו, נעצר הרב ליד הדלת, הניח ידו על המזוזה, שקע בהרהורים ולבסוף חזר על עקבותיו, נכנס הביתה

חלפו חודשים רבים מאז המלחמה וגב' לדן חשבה כל הזמן על מכתבו של הרבי אודות הדלקת נרות השבת. ההחלטה להדליק

לאחר שנכנס הרבי ושמע את דבריו.. פנה הרבי אליו ואמר בחיוך, שאם זה על דעתו, אזי המחיר הוא לא פחות