מעשה שהיה

לפתע קלטו אוזנינו רחש מלמעלה. לתדהמתנו ראינו שני בדואים משתלשלים פנימה מבעד האשנב שבתקרת הציון. הם היו חמושים ונעלו מגפיים

כאשר חסידים סיפרו את המעשה ברבי שמעלקע והשמש, הם אמנם התפעלו מגדולתו וקדושתו של הרב, זה הרי היה ידוע ומפורסם,

לצדקה במובן נעלה זה של המושג – המשיך והסביר רבי עקיבא – מסוגלים רק היהודים, כי הם עוסקים בכך כבר

מה יהיה אם ישאל אותו יוסי המ"מ כיצד נהג בזמן המארבים בתעלה? האם יודה על האמת ובעצם יגלה כי כל

טרם יצא את ביתו, נעצר הרב ליד הדלת, הניח ידו על המזוזה, שקע בהרהורים ולבסוף חזר על עקבותיו, נכנס הביתה

חלפו חודשים רבים מאז המלחמה וגב' לדן חשבה כל הזמן על מכתבו של הרבי אודות הדלקת נרות השבת. ההחלטה להדליק

לאחר שנכנס הרבי ושמע את דבריו.. פנה הרבי אליו ואמר בחיוך, שאם זה על דעתו, אזי המחיר הוא לא פחות

רחש עבר בשוק היהודי: "המן הרשע". שתי מלים אלה הספיקו. בשניות התרוקן השוק כדי מחציתו. רוכלים ורוכלות עטפו בחיפזון את

"את טובתכם אני מבקש!", קרא בהתרגשות מעושה, "כדי שיהיה לכם טוב, אחיי היהודים. וכדי שהעולם כולו יהיה טוב יותר –

לאחר נקישות רבות והמתנה ארוכה נשמע קול המפתח ודרך המרווח הקטן שנוצר …