מעט לאחר חצות לילה של יום חמישי האחרון, התבשרו חסידי חב"ד בארץ ובעולם, על פטירתו של הגאון החסיד ר' יואל כהן ע"ה. 'שמו השני' של ר' יואל, התואר שהלך עמו לכל מקום, ושבו יצא שמו בעולם היה – 'החוזר'. ר' יואל היה 'החוזר', זאת ידעו כולם – גם רבבות שומעי לקחו שלא נימנו עם קהל חסידי חב"ד.
מי הוא ה'חוזר'? כיצד ניתן לזכות לתפקיד זה, ובמה התייחד ר' יואל מבין שאר ה'חוזרים'?
מאז ראשית ימי החסידות, היה ה'חוזר' אחד מן התפקידים להם זכו רק אחדים מגדולי החסידים. תפקידו של החוזר היה להאזין לדבריו של הרבי, להבינם היטב, וגם לזוכרם כלשון אמרם, ולאחר מכן, לחזור על הדברים שוב באזני החסידים.
לאחר שתמה אמירת המאמר, או השיחה על ידי הרבי, היה נעמד החוזר מול קהל החסידים וחוזר על מילותיו של הרבי. החוזרים המופלאים ביותר, ידען לחזור על דבריו של הרבי בדיוק נמרץ. מילה במילה.
למרות הגילויים הטכנולוגיים וההמצאות הנהדרות, רובם של התוועדויות הרבי נותר חתום בפני מי שלא נכח ב770 בשעת מעשה. התוועדויות רבות נערכו ביום השבת, בו לא ניתן להקליט ולשמר את הדברים בצורה דיגיטלית.
לשם כך, נצרכו החסידים ל"חוזרים" גם בדורנו אנו. ה"חוזרים" היו עומדים במהלך ההתוועדות ומאזינים בריכוז לדברי הרבי. במוצאי השבת או החג, היו נעמדים כל ה"חוזרים" יחד, סביבם חסידים רבים שביקשו להאזין ל"חזרה", ויחד היו משחזרים כולם, בראשותו של החוזר הראשי, ר' יואל כהן ע"ה, את ההתוועדות כולה. מראשיתה ועד סופה. יש לזכור – לעיתים התוועד הרבי במהלך השבת חמש או שש שעות, ואף יותר!
בשעת ה"חזרה" הייתה נכתבת "הנחה" מההתוועדות. מיד לאחר מכן הייתה מועברת ה"הנחה" לתקתוק ועריכה, ובתוך זמן קצר היו השיחות והמאמרים נשלחים לכל רחבי תבל. כך יכלו החסידים שלא נכחו ב770 ללמוד גם הם את דברי הרבי בהתוועדות.
החוזר הראשי
ר' יואל כהן ע"ה, ה"חוזר הראשי", זכה לשמש בתפקידו זה מאז קיבל עליו הרבי את הנשיאות. ר' יואל הגיע לניו יורק בתור בחור צעיר, מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ, ובמהרה התקשר לרבי נשיא דורנו.
עוד לפני קבלת נשיאותו של הרבי באופן רשמי בי"א שבט תשH"א, היה ר' יואל מאזין להתוועדויות השבת של הרבי, וביציאתה מעלה אותם על הכתב. אך טבעי היה, שעם קבלת הנשיאות ישמש ר' יואל בעל הזיכרון המופלא וההבנה המעמיקה בתורת החסידות, בתפקיד ה"חוזר" של הרבי.
הכתבה באדיבות אתר COL
