he

לב כל יהודי מתעורר בימים אלו ברצון לשפר את הנהגתו ולהתקרב להשם. זוחלים ורועדים אנו ניגשים לאמירת הסליחות ומבקשים מהשם

השבוע אנו נכנסים לימיה האחרונים של השנה. כמו בסיומה של כל תקופה בחיים; סיום שנת הלימודים, סיום שנת העסקים וכדומה,

הנטייה הטבעית של כולנו היא לעשות היום מה שעשינו אתמול. "כזה אני", אנחנו נוהגים להצטדק, ואפילו תובעים מהסביבה: "קבלו אותי

הפרדוכס ברור: מצד אחד דורשת התורה ציות מלא ומצד שני בואו ונודה שזה די קשה.. • מה עושים? • אז

בעוד בני עדות המזרח מתעוררים כל בוקר כבר מראש חודש אלול, הצטרפו השבוע האשכנזים לקימה המוקדמת לסליחות • מהו המקור

אדם, אם נפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. אבל הקב"ה הוא אין-סופי, וגם מידת

הנושא המרכזי של חודש אלול – הוא התשובה שמתקשרת עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, עם בכי, עם סיגופים ותעניות,

נס ההצלה של יהודי פראג בליל ראשון של סליחות.. מעולם לא אמרו יהודי פראג את תפילת הסליחות בכוונות כנות וטהורות

נשאלתי השבוע: מה עושים כשאין כח לעשות שינוי עם עצמי, אני רוצה להשתנות אך מרגיש שזה גדול עלי.. אנו מבין

מצות התשובה. הרבה פעמים יוצא לנו לדבר על חוזרים בתשובה מהי בעצם ה"תשובה"? האם רק חוזרים בתשובה צריכים לחזור למוטב