he

לפתע נקוו דמעות בעיני האישה. "מה לך כי תבכי, הלוא זכות גדולה היא לנו לארח במשכננו איש קדוש?!", תמה הבעל

כיצד נשלוט במחשבות שלנו? מה לעשות נגד מחשבות שרצות ורודפות אחרינו? והאם אדם יכול לאלץ את עצמו שלא לחשוב על

איך נבנה ביטחון עצמי אמיתי בעולם שבו כולם משווים ומתחרים? למה אנחנו תמיד מרגישים שהמקום שלנו מאוים, ואיך משתחררים מהפחד

כתבה מיוחדת על כינוס השלוחים העולמי שנחתם השבוע, מלווה בצילומים מתוך ערוץ הדיווחים של COL ו"קול חב"ד" ומרגעי ההנצחה לשליח

אמירת אותיות מתוך ספר תהילים, ששה סדרי משנה או ספר ה'תניא', גם ללא הבנת התוכן. יוצרים חומת 'אבנים' גדולה המגינה

’אכן יש ה’ במקום הזה’. הקמת בית בעם ישראל אינה גחמה אנושית של שני בני אדם, היא מלאכת קודש ושליחות

הגדרה מעניינת מגדיר הרבי את השליחות: "השליחות היא דווקא במקום שבו אין הוא רוצה להיות. דווקא שם יבצע את מה

יעקב בורח מביתו לחרן מפני כעסו של עשו אחיו • בפרשה זו אנו מתוודעים לטלטולי הדרך ולחלומו המופלא של יעקב

מי מאיתנו לא ייחל לעצמו שיזכה בלוטו, או היה רוצה להיוולד למשפחה של מליונרים ..?! מציאות החיים מלמדת, שדווקא ילדים

כדי לשמור על הראש לא מספיק "שכל" – להבין מה עלינו לעשות; לא מספיק "רגש" חם לקיום המצוות. רק אבנים.