he

פעם אחת בסוף החודש ביקש העשיר מ”החכם” לקרוא באוזניו את המאזן החודשי. הלה קרא את המאזן שהיה לא מרנין במיוחד,

המלך יוצא אל השדה ללא סוללה של מזכירים ומאבטחים, פקידים ומנהלי-לשכה. כעת כל אדם פשוט, כמוני-כמוך, יכול להתקבל אצלו ולבקש

מלאכים בהמוניהם מרחפים בחפזון למעלה ולמטה כשהם גוררים אחריהם בעמל רב שקים מלאים עד אפס מקום. תוך דקות מועטות נערמות

הייתה התרגשות באויר הכיתה. אבל אז, ילדה אחת הרימה יד ושאלה בתמימות: 'בני ישראל, אכן חטאו אז. אבל אני, אני

ימי הנחמה מפיחים בנו מחדש את התקווה ואת האופטימיות, שהן מקורות של כוח ושל עוצמה גם בימים קשים. עצם האמונה

אחת הסיבות לכך שהעם היהודי היה מסוגל לשרוד אחרי העבדות שלו במצרים בתור עם נבדל, היתה הקדושה של חיי הנישואין

במהלך חלוקת הדולרים הידועה מברך הרבי מליובאוויטש יהודי שהולך עם קביים, שבט"ו באב השנה יזכה לרקוד!

אבוי!', קרא מעומק ליבו, 'הלוואי שהייתי אני זך וטהור כאברך יקר זה, שאין בידו להוכיח את צדקתו לבני-אדם המתבססים על

לעזור לעלוב-נפש זה, שהוא קל-שבקלים, שיכור עד אבדן הכרה, אשר במו-ידיו הביא על עצמו את צרתו?!, למה?