זוגיות ומשפחה

לא היה חייל שהבין. זה רק הגביר את חרונו של מפקדם וזעקת "אַפְּזוּזָה" אימתנית נשמעה שוב ברחבת המסדרים…

יש בני אדם שאינם בנויים לעבוד מול זרקורי הסביבה, טוב להם עם אלמוניותם. הם יעדיפו את העשייה בצל והליכה בדרכים

כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו

הכל נגזר מההסתכלות על המתרחש, יש שיעדיפו להביט על העולם מבעד למשקפיים כהות ואחרים יעדיפו משקפיים ורודות

ישנם מצבים בהם עומד האדם בפני שוקת שבשורה, אין הוא יודע כלל כיצד עליו להמשיך ולמשוך את עגלת חייו, המעמסה

איך אני בתור הורה אמור להגיב כאשר ילדה או ילד אחרים מכים אותה, האם לקחת אותה, לסלק את המכה, לתת

משפחה מעניקה בטחון. משפחה (באופן נורמלי) משרה עלינו בטחון. ובימים הללו, הילדים זקוקים ליותר זמן משפחתי וליותר בטחון. שיחות משפחתיות,

כשבאים לחנך, ראשית יש לשדר אמפטיה, אני אתך ! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך,

כשבן זוג מחצין חשדות באופן מתמיד, כל עשייה של השני נראית בעיניו כחלק מעצמאות בלתי מבורכת, הדבר משמש כקרקע פורייה