הרב זלמן וישצקי

סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט

שבת חיי שרה היא שבת חברון. אלפי אנשים מכל רחבי הארץ ישבתו בחברון וישתטחו על קבריהם של אבות האומה. אולי

גם לאדם יש סימני כשרות.. הם דרכי הפעולה, שבעזרתם האדם עצמו יכול לבדוק את עצמו ואת התנהלותו

'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'.- שופט שלא יכול להבין אותך, לא יכול לשפוט אותך!

"אני בדרך" שתי מילים שאני כותב, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה

מעבר להבטחה הכללית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, יש גם את החיבור הפרטי של כל אחד ואחד לחלקו בארץ. ובזה

אני עצמי הכרתי על בשרי את 'תסמונת נעשה ונשמע', היה זה כשקניתי לראשונה ארון באיקאה. כישראלי גאה, לא חשבתי שלשוודים

סיפורו של יעקב חזר על עצמו פעם אחר פעם במשך הדורות. כי למי מאתנו אין איזה סבא או סבתא, שהיו

יום ב’ בחשוון הוא היום בו אנו יוצאים מן התיבה המוגנת ובזכות הכוחות אותם אגרנו בחודש תשרי על שלל מועדיו,

בסופו של דבר המטרה היא לחיות חיים יהודיים רוחניים בתוך העולם הזה הגשמי. כי שלא כמו בדתות אחרות, היהדות דוגלת