בלוגים

גיל-עד, נפתלי ואייל היו אלמונים עבור רובנו עד לפני שבוע, וכעת כולנו יודעים מי הם, מי הם הוריהם, ואפילו את

החיים מזמנים לחצים של גידול ילדים, ניהול משפחה ודאגה לפרנסה. אבל נזכור תמיד: העיסוקים החומריים הם רק תפוחי האדמה והשעועית..

"יהודים של הבעל שם טוב" אני קורא להם. יהודים פשוטים, שלא ידעו מה זו תפילה, אבל ליבם הגואה זעק 'אבינו

"מה הסיכויים שבתוך אוכלוסייה של קרוב לשישה מיליון תושבים באתונה, אני אכנס דווקא לחנות של יהודי ובדיוק באותו זמן תבוא

גם מי שאינו מפחד מחושך יסכים איתי שלטפס בחדר מדרגות חשוך עם ארבע ילדות קטנות זאת לא בדיוק חוויה גדולה…

כהרגלי מצאתי לי פינה שקטה על הקרון, כדי לשבת ולהכין את המכתב השבועי, אלא שאז נגשה אלי סטודנטית עם פנים

יש מיליון ישאלים שעברו לממ"ד, וכשמגיע אליהם או לחיילים צוות עידוד שמפזר כמה מילים של אמונה ותקווה – זו תחמושת

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו

חג הסוכות הוא חג שמח. יש סוכה ויש ארבע מינים, יש שמחת בית השואבה ואצל חסידים יש גם התוועדויות והרבה

איגור פכומוב ידע תמיד שלאמו – מרינה, יש שורשים יהודיים. משמעות מעשית לא הייתה לזה, אולי משום שאביו בוריס הוא