עברית

היהדות איננה דת של הגשמת מטרות אישיות אלא של הגשמת מטרותיו של בורא העולם. כך נשלים את ייעודנו בחיים. כי

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים

אדם צריך לדעת לא את מקומו, אלא גם מאין הוא בא, מהן היכולות שלו, איפה הוא נמצא כעת ולאן הוא

שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם

אמנם שתי המשפחות שבאו בברית הנישואין היו מהמשפחות המכובדות והידועות בעיר, אך לא זו הייתה סיבת ההתרגשות. הסיבה הייתה רמוזה

יהודי אינו יכול להסתפק בלהיות 'אדם טוב'; עליו להיות גם 'יהודי טוב'. יהודי נדרש למלא את ייעודו כחלק מ"ממלכת כוהנים".

האם היה זה סוד שהקב"ה גילה לאדם וחוה מהו המתכון ליצור גבינה, סוד שעבר במסורת מאם לבתה, או שמא היה

תלמידי ישיבות, המספרים על לימודיהם לאנשים שאינם קרובים כל-כך לעולם התורה, רגילים לשמוע את השאלה: "אז אתה תהיה רב?". אחרים

שמות רבים ניתנו לחג, החל בו’ בסיון: חג השבועות – על שם שבעה השבועות בהם אנו סופרים את ספירת העומר..