עברית

האם עלינו ליטול את חרבנו או דווקא לדבוק באמונתנו? האמת היא שהשניים כלל לא סותרים, אדרבה, הם מתחברים יחד.הנוסחה האלוקית

צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או

אדם לא מוסר את עצמו לגמרי. הכל בערבון מוגבל. כנאמר בשירת דבורה 'המתנדבים בע"ם..' הוא בודק בכל עניין מה הטעם,

השביתה שהוכרזה הקיפה את כל המגזרים. המשק כולו היה משותק. לא שביתת אזהרה בת יום אחד אלא שביתה שארכה 365

תחושת ההחמצה הינה אחת התחושות הכואבות ביותר. אולם אדם נבון מתעורר מההחמצה לנהוג אחרת, בשביל לתקן את מה שהפסיד

מידי שנה מתקבצים במירון בל"ג בעומר עשרות אלפי יהודים ומדליקים משואות לזכר הרשב"י. על כך ,דומה, אין צורך לספר כי

ללא אומר ודברים הנחית אגרוף בפרצופי. הייתי בהלם מוחלט. מחמוד החל לחזור לאחוריו, הוא הספיק לפסוע רק כמה פסיעות ופתאום