עברית

שבוע אחרי ערב חב"ד שנערך בירושלים, נפגשנו לשיחה מרתקת ארבעה משתתפים, שסיפרו על הרגע שהכי 'תפס' אותם: אבי בלושטיין (פתח-תקווה),

עבודת יד. איזה ערך יש לה,בעידן הננו-טכנולוגיה, הכול נעשה בפסי ייצור המוניים. האם כשאנו מייצרים משהו בעצמנו, מכל הלב והנשמה,

"הייתי מצית סיגריה ובוכה. התחננתי לקב"ה: 'תן לי פעם אחת להבין מה זה; רוצה לדעת מהי שבת!'". כשהצליח לעשות זאת,

בשבוע הבא, צפויים מאות אלפי ילדים בישראל לשיר את המילים הללו בדיוק במנגינה הנהדרת שהולחנה במיוחד לתהלוכות ל"ג בעומר שיתקיימו

חייבים להביט במציאות בעיניים פקוחות ולא להתעלם מקשיים ומבעיות, אבל המבחן הוא – אם האדם מתייאש נוכח הקשיים או שהוא

כמעט אלפיים שנה חווינו ותרגלנו על בשרנו את מה שהקדוש-ברוך-הוא מצפה מאתנו בגלות. כעת הגיע הזמן לחזור לארמון. אנו רוצים

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב

בשעון החול השנתי נותרו עוד פחות משלושים גרגירים * האם בזמן כל-כך קצר נצליח לתקן את כל השנה * הלחץ

ואז… לפתע יש רוח סערה. הכל מסביבנו רוקד, לא יציב, לא ברור. ושוב, אנחנו מעדיפים ללכת לישון. להתעלם. לעצום עיניים..

צפו בברכת אש הממשלה שהוקרנה בפתיחת המושב הראשון של כינוס שלוחי חב"ד באולם המרכזי של מלון מאריוט בברוקלין ■ מיוחד