עברית

שאלה: שלום! אני מורה לכיתה ותלמידים רבים. זה די טבעי כאדם שיש לי תלמידים שאני מאוד מחבבם באופן אישי. כתוצאה

המטוס המריא, טיפס לגובה שיוט והנוסעים כבר החלו לנמנם. לפתע נשמעה הודעה מהקברניט: "אני מצטער להודיע כי אחד המנועים חדל

עם-ישראל כונה בעולם כולו 'עם הספר', משום שכל אחד ואחד מבני העם חש קִרבה טבעית לעולם הספר והלימוד. אך מה

אלפיים שנה אנו מצפים לגאולה ועדיין בן-דוד לא בא. לכאורה, הציפייה הממושכת אמורה להביא עמה רגשות של צער וכאב. אך

בניגוד למחשב, לאדם אין כל כפתור המביא אותו לידי ביצוע פעולה מכאנית אשר עשוייה לרוקן אותו לחלוטין מעומס יתר במערך

סיפור העקֵדה מעמיד לפנינו שאלה יסודית – האם יש משהו שבעבורו אנחנו מוכנים להקריב את חיינו וחיי יקירינו?