עברית

הנה הגיע הרגע ואנחנו כבר "אחרי החגים". השגרה נכנסה בעוצמתה וכל אחד מאתנו נדרש לחזור במהירות אל דרישות היומיום. ברכת

כל זוג מצוי חווה מעת לעת מצבי מתח ולחץ. על אחת כמה וכמה בני זוג שטרם זכו להביא ילדים לעולם..

מי אינו זוכר את הימים שבהם ישבו האחיות ב’תחנה לבריאות האם והילד’ ועסקו ב’תכנון המשפחה’?… כיום, כאשר עשרה ילדים במשפחה

העבודה במפעל המשיכה ללא הפרעות והכל נראה טוב. כך גם יכל להמשיך המצב עוד שנים רבות. אלא שביום בהיר אחד,

הדבר היחיד ששימר את העם שלנו, הן ככלל והן כפרטים, היא הדבקות העקשנית במסורת של אבותינו הקדמונים. אף-על-פי שדבר זה

"כרופא, אתה צריך לרפא את יהודים רבים ככל האפשר, ושאינו יהודים, גם כן. הכי טוב יהיה לקבל מטופלים בריאים, וכדי

הילד מתמרד ועונה לנו בחוצפה, מתעלם מאתנו ואינו מסדר את חדרו. הילד מפריע לנו ומציק לאחותו. אחרי הכל, איך נחוש

כאשר ביקש רואה החשבון בעצמו את הסבר הרבי, חייך הרבי וענה: "עוד תראה"..

העולם הזה על אף ההעלם הרוחני שבו, הוא בעצם סוג של גילוי אלוקי נסתר, ולכן בתנאים מסוימים ניתן לגלות בו

יש דרך שבה האדם מפעיל נשק שובר שוויון, את האטום שבו, את הרובדים העמוקים ביותר באישיותו ונשמתו, שמולם אין שום