עברית

יש הנוהגין להוסיף בברכת המזון "הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן" או יש כשיוצאין מהסוכה אומרים "יהי רצון…

שנת תשפ"ג היא שנת 'הַקְהֵל'. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימה בחג-הסוכות מצוות 'הקהל'. אנשים, נשים וטף היו מתקהלים בבית

כל אורח, מביא איתו קודם כל את עצמו, וזה אומר הזדמנות פז לשמוע סיפור חיים מרתק, ללמוד על מקצוע מעניין

ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז

כשאנו יושבים בסוכה הקטנה וחוגגים את חג הסוכות אנו זוכרים שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול

"רבונו-של-עולם! הרי אנו לפניך כאותו נער תועה, וכי יודעים אנו כיצד להתפלל וכיצד לכוון את הכוונות הטהורות של התפילות?! הא

עם ישראל נמצא בעליות וירידות רוחניות • זו הסיבה שמשה נצטוה לומר את השירה המעידה ונותנת תוקף נצחי לדברי הברית

יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה

על אף שיש לאדם בחירה חופשית, וממילא אף אחריות על מעשיו – צריך לזכור שלאחר הכל, ה' הוא זה שמנהל

ערב ראש השנה לשנת תשפ"ג המצטיינת ביחודיותה כשנת "הקהל" • רעיון מעובד ממכתב שכתב הרבי לקראת שנת תשכ"ז (1967) שהייתה