עברית

בפרשה הקודמת למדנו על תורת בעלי החיים. השבוע עוברת התורה לדון בתורת האדם – במצבי טומאתו ובדרכים לטהר אותו מן

ימי ספירת העומר הם שלב-ביניים בין חג-הפסח לחג-השבועות, ותקופת הגלות היא שלב-מעבר בין ימי הבית לזמן הגאולה

בעל-חי אינו יכול לשנות את טבעו, אך לאדם יש בחירה חופשית. ברצונו יהיה נזר הבריאה, אך עלול להיות גרוע מבעלי

לא צריך להגיע לרופא רק כשחולים.. הדרך הנכונה והאמיצה של התמודדות (ולכולנו יש שק של התמודדויות) היא לטפל בבעיות בראשיתן,

חג הפסח, "זמן חירותנו", מהווה עבורנו תזכורת והסברה למשמעותה האמיתית של חירות.

קבוצת אנשי-מדע שאלו את הרבי מליובאוויטש – בין השאר – מהו תפקידו של רבי? השיב הרבי, "החשמל מאיר ומחמם ומביא

המצרים – שהכבשים היו אלוהיהם – שאלו את ישראל מה זה לכם? ואלו השיבו: לשחטו לקרבן פסח כמצוות ה עלינו,

בהמשך לפרשה הקודמת ויקרא, מוזכרים גם בפרשתנו דיני הקרבנות השונים והפעם בהדגשת הציוויים המיוחדים לכהנים, הלא הם אהרון ובניו

היה היה זוג, שמידי שנה בשנה, כל פעם, הבעל מצא חומרות חדשות להחמיר, שכמובן, מי מבצעת אותם? אשתו…

שנה אחת