עברית

"וידעת היום והשבות אל לבבך.." מוטל על כל אחד מאיתנו ללמוד ולהעמיק ככל האפשר..אז כמה אני יודע?

הנה הגיע הרגע ואנחנו כבר "אחרי החגים". השגרה נכנסה בעוצמתה וכל אחד מאתנו נדרש לחזור במהירות אל דרישות היומיום. ברכת

העבודה במפעל המשיכה ללא הפרעות והכל נראה טוב. כך גם יכל להמשיך המצב עוד שנים רבות. אלא שביום בהיר אחד,

כל זוג מצוי חווה מעת לעת מצבי מתח ולחץ. על אחת כמה וכמה בני זוג שטרם זכו להביא ילדים לעולם..

מי אינו זוכר את הימים שבהם ישבו האחיות ב’תחנה לבריאות האם והילד’ ועסקו ב’תכנון המשפחה’?… כיום, כאשר עשרה ילדים במשפחה

הדבר היחיד ששימר את העם שלנו, הן ככלל והן כפרטים, היא הדבקות העקשנית במסורת של אבותינו הקדמונים. אף-על-פי שדבר זה

"כרופא, אתה צריך לרפא את יהודים רבים ככל האפשר, ושאינו יהודים, גם כן. הכי טוב יהיה לקבל מטופלים בריאים, וכדי

דומם צעדו המלוים, כל אחד כאילו הולך לתומו, מסתכל לצדדים אם אין מרגישים בו • כך הלך לעולמו הרב שעמד

הילד מתמרד ועונה לנו בחוצפה, מתעלם מאתנו ואינו מסדר את חדרו. הילד מפריע לנו ומציק לאחותו. אחרי הכל, איך נחוש

בתשובה לשאלתו מה לעשות, אמר הרבי שעליו לנסוע למוסקבה, ושם להתראות עם מספר חסידים. ביניהם היו סוחרים שהיו קונים סחורות