קצר ולעניין

אבי טען שכיבוד אב הוא אחת המצוות הגדולות, ולכן עליי לשמוע בקולו. לבסוף החליט: "אלך אל הרבי ואתבע ממנו להורות

בתחילת התקרבותו אל הרבי קיבל יום אחד מכתב ממנו, ובו הרבי כותב: "לא נהוג שאדם יבקש לעצמו מתנת יום-הולדת, אבל

במעין ליל סדר במחנה-העבודה ברגן-בלזן שאל הרבי מבולוז’ב: "מה נשתנה סבל זה, שואה זו, מכל הצרות אשר פקדו את העם

הרבי אמר לחוקרים: "אני רוצה לדבר רק ביידיש, גם בנוכחותם של גויים, ועל-אחת-כמה-וכמה בקרב יהודים". "מניין לכם שאנחנו יהודים?", תמהו

הוא פרץ בבכי וקרא: " אני משקיע מאמצים רבים כדי לעזור לעניים, "אך מה ערך לכל מעשיי הטובים, אני מרגיש

בשעה שפקדה את אהרון צרה גדולה – מספרת התורה ש"ויידום הארון" • האם יש מדרגה גבוהה מזו?