על הפרק

אין ספק שגידול משפחה ברוכת ילדים מחייב השקעת משאבים אנושיים וכלכליים גדולים יותר, אך דווקא בימינו יש מערכות תומכות, שמקילות

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית,

כבכל הצומות לא הצער והאבל הם העיקר, שהרי דיה הצרה שהייתה בשעתה. עיקר התענית ותכליתה לעורר לבבות ולפתוח דרכי תשובה.

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך …

כשיעקב אבינו ומשפחתו מגיעים לעיר שכם נאמר "וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר". מבארים חז"ל, שיעקב הגיע סמוך לשכם ביום שישי אחר הצהרים,

י"ט כסלו הוא חג גאולתו של האדמו"ר הזקן מיסד חסידות חב"ד ובעל התניא והשולחן ערוך רבי שניאור זלמן זצ"ל שנחוג

יעקב ידע שבתורה שעתידה להינתן לבני ישראל, ישנו איסור מפורש לשאת 2 אחיות, כנאמר: "וְאִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, לֹא תִקָּח" והוא הרי

האמת השלמה היא המחברת את כל הקצוות. שיטה שמצטמצמת רק לענייני רוח או לדברים ארציים בלבד, אינה יכולה להיות אמת

ב"סלנג" הישראלי נפוץ הביטוי "אני מת לעשות חיים"… אם אתה "מת" איך תקום לתחיה "לעשות חיים"? • בפרשת "חיי שרה"

יעקב ועשיו קיימים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. אלה שתי הנפשות שבתוכנו – הנפש האלוקית והנפש הבהמית. כל אחת מהן