מעשה שהיה

לפתע התפרץ החייט אל חדרו של הרב, ומתוך יללה הקורעת לבבות, בכה והפציר: "רבי, הושיעני"

ירא-שמים ומוקיר רבנן היה פייבל העגלון, תושב העיירה ראדין. ביתו שכן לא-הרחק מביתו של רבי ישראל-מאיר הכהן, החפץ-חיים. בכל הזדמנות

זה היה בשנת תרפ"ה (1925). המהפכה הקומוניסטית הביאה עמה רדיפות דת ויהדות, בהיקף שלא היה כמותו. אחד לא נרתע מפני

אחד מן הסיפורים המפורסמים ביותר בפולקלור היהודי, הוא הסיפור על אחיינו של קיסר רומא, הלו הוא אונקלוס גר הצדק. הסיפור

הוא בחן בעניין רב את תכולת המזוודה ואמר לחבורת הגנבים: השטרות נראים אמינים ובתוך כמה שעות אביא לכם כסף בעבורם..

"דעו לכם", פנה בקול תקיף ונחרץ אל הצעירים הרבים שעמדו שם, "כי מרדכי היה הוכחה ודוגמה חיה, שאפשר להיות יהודי

אתה זוכר שנפגשנו על-יד הגשר ואני שאלתי אותך, מה אתה מחפש כאן, סיפרת לי, כי הבעל-שם-טוב הקדוש אמר לך לחפש

"תני לו את הארוחה שלי וישבור את רעבונו", פנה לאשתו, כשהוא מושיט לעברה את צלחתו הגדושה. העני, התנפל עליה ברעבתנות,

רבונו של עולם, מה עושים עכשיו?" – קראתי כשכולי מיואש, נרעש ונפחד מהמראה שנגלה לנגד עיני. ידעתי, כי בקרבת מקום

הגיע יום שישי והחידה נפתרה. הרבנית אמרה לו שהיום לא תוכל לנסוע בעצמה, וביקש שיעשה זאת במקומה. חס"ד הביע מיד