מעשה שהיה

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

"הצדיק מרוז'ין ידע בדיוק איזה אתרוג נגזר לו. כשראה את האתרוג שהבאת לו, נתמלא ליבו חשש שמא נשתנה דינו…"

האווירה המשולהבת גאתה והלכה מרגע לרגע. ופתאום, באותם רגעי שיא, נשמע לפתע קולו הפשוט והצלול של השופר, בתקיעה ארוכה חודרת

"מדוע הרב מחייך?", לא הבין אלי. הרב קפלן, שהכיר את סיפורו של אלי, אמר: "אתה ואחת המזוזות שלך חולים באותה

"…לפתע היתה נתקפת לפתע בשגעונות והזיות משונים שהיו אורכים כשעה או שעתיים. אחר כך היה הכל חוזר להרגלו, כאילו מאומה