חינוך

עוד בטרם קירב הרופא אל פיו את כלי עבודתו פרץ האיש בצווחות אימים כשכולו חיוור ורועד כעלה נידף ברוח .

תמיד הוא יעדכן על כל פיסת מידע נחוצה לך ושאינה נחוצה, כל פריט מידע נלעס היטב ומוסף לו הרוטב הראוי..

בתחום אחד הוא הצטיין ללא גבול. תמיד את פח הזבל הוא הוריד בשמחה אל המכולה הגדולה שבקרן הרחוב עד שכל

לעצמו הוא יאפשר ללכת בדרכים בלתי מכובדות ומקובלות ואילו מהאחרים הוא ידרוש סדר ומשמעת, עשייה והתקדמות

השוני בתפיסות עולם עשויה במרבית המקרים להוביל שני בני אדם אשר חוו חוויה זהה להתנתב אל עבר מסקנות שונות בתכלית.

האיכר גדל הגוף לא עשה זאת פעם אחת * גם לנו מותר לטעות ולדעת איך מתחילים מחדש כשהענינים מתחילים להסתבך..

ההשוואה הבלתי פוסקת אל יכולותיו והישגיו של הזולת הינה על פי רוב מקור כל רע

לכל אחד יש שאיפות לחיים מלאי כל טוב ותזרים מזומנים כשל השכן מעבר לרחוב, אולם מציאות החיים מכתיבה לכל אחד

הבה נקיים שיחת היכרות עם אבני הדרך שנאספו אל ילקוט החיים שלנו…

זה לא שעל האדם חלה החובה להתהלך עם מסנן צמוד אל פיו ולהעביר בעדו כל אמירה שלו, אולם לחלוטין חשוב