חינוך

גדלתי במשפחה "קרה". משפחה שבה לא אומרים מחמאות, לא מילים טובות, וגם לא מדברים על רגשות. לאחרונה אני מרגיש שאשתי

יש אנשים שעסוקים בלנהל את העולם כולו ונכשלים רק במשימות של עצמם. יש להם שאיפות גדולות והם נופלים בקטנות. רבי

המצב המאתגר והלא נעים זמנית של חוסר שלום בית מושלם, הירידה מסוימת, יכולה באופן פרדוקסלי לגלות את האוצרות הרגשיים הטמונים

בפסח אנו עוסקים לא מעט בנושא החרות. גם בחיים האישיים שלנו לא פעם אנו מתעסקים בעניין החופש, הבחירה והמרחב שניתן

כמעט בכל תחום בחיינו אנו חווים קשיים ואתגרים – במריבות עם הבוס, בחוסר הסכמה עם בן או בת הזוג ובתסכולים

יש בנו כל כך הרבה יכולות וכישורים שקיבלנו שאנחנו מכירים בהם, אבל בכל זאת ההרגשה בלב היא חמצמצה, מה שמוביל

איך נוכל לחנך את ילדינו בלי לאבד אותם? הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף לפרשת משפטים על ציווי התורה לכל

"לו ידעתי עד היכן יגיעו הדברים, לא הייתי עושה את זה".. אם משפט זה מוכר לך – כתבה זו בשבילך

החיים אינם תמיד מוצר מוגמר של הזמנה על פי אמות מידה עם ידיעה מראש מהי רמת הגימור של המוצר. אולם