חינוך

יש תקופה בחיי האדם בה הוא משול לשתיל רך, לאחר מכן הוא משול לעץ צעיר ובהמשך הוא משול לעץ זקן.

אדם מנסה לשכנע את עצמו כי אלו הן רצונותיו הוא ושאיפותיו, בעוד שהמניע למעשיו הוא דעת הסביבה והאופן בו היא

לעולם אין לחסום מהלכים, חשוב ביותר 'לזרום' עם האדם ורגשותיו

רבים הם בני הזוג המגיעים אל עולם הנישואין מתוך מטרה ברורה ומוצהרת, הם באו כדי לשנות . . . הם

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת,

כשבאים לחנך, ראשית יש לשדר אמפטיה, אני אתך ! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך,

כשבן זוג מחצין חשדות באופן מתמיד, כל עשייה של השני נראית בעיניו כחלק מעצמאות בלתי מבורכת, הדבר משמש כקרקע פורייה

לא כל דבר חוכמה הינו בהכרח גם דבר המתקבל ומתעכל על ידי כלי הקיבול של הזולת באופן הראוי או הרצוי