בית חב"ד המרכזי


08-6437770
מרכז מסחרי 81
א' - ה' 09:00-14:00 | 16:00-20:00
יום ו' 09:00-14:00

בית חב"ד

אהוד בן גרא 8
בית כנסת / מרכז פעילות

הרב שלמה בוטבול

שליח הרבי ויו"ר בית חב"ד המרכזי
054-4702338

הרב אהרון בוטבול

שליח הרבי ומנכ"ל בית חב"ד המרכזי
050-6438014

בלוגים

רגע מרגש של שליח

הרגע הזה יקרה ביום ראשון הקרוב, בעיצומו של הבנקט היוקרתי, שיחתום את כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד על פני הגלובוס.

ויהי אור

גם מי שאינו מפחד מחושך יסכים איתי שלטפס בחדר מדרגות חשוך עם ארבע ילדות קטנות זאת לא בדיוק חוויה גדולה…

פוגרומיסטים גם בלי פוגרום

גיל-עד, נפתלי ואייל היו אלמונים עבור רובנו עד לפני שבוע, וכעת כולנו יודעים מי הם, מי הם הוריהם, ואפילו את השכנים המיוחדים שלהם אנו כבר מכירים. ואני רק שואל את עצמי בשקט, האם נדע להיות פוגרומיסטים גם בלי פוגרום?

"על מנת"

כשנשב על הארץ בט' באב, כמובן רק במקרה שחס ושלום משיח עוד לא יופיע, ונבכה את החורבן, אל נא נשכח שהחורבן הכואב הוא בעצם תחילת הבניה

גפילטע תאילנדי

"לפני עשר שנים פנה אלינו הרב יוסף קנטור מבנגקוק, וביקש שנבוא לשלושה חודשים לארגן פעילות עם ישראלים. כל מי ששמע על הרעיון, אמר שתאילנד מצוינת לטיול תרמילאים אבל לא מתאימה למגורים של זוג צעיר עם תינוק בן חודשיים…" • הרב נחמיה וילהלם מבנקוק, תאילנד בבלוג אישי ומרגש

הבטחה, לא משאלה

אז מה קרה לו, למשיח? יכול להיות שאנשים מפחדים מבואו? כל כך התרגלנו למציאות הגלותית שמלווה אותנו מיום בריאת העולם שאולי לא "מתאים" לנו פתאום עולם חדש ומתוקן יותר?

קשה שלא להתפעל

ערן שטרן, מנטור עסקי, מחבר רב-המכר "להגשים – מימוש אישי וכלכלי בעולם מלא אפשרויות", מרצה מבוקש, ומומחה ליצירת שינויים גדולים ופריצות דרך בחייהם של אנשים, העלה בלוג מיוחד עם רשמים ותובנות מהשתתפותו כמרצה בכינוס השלוחים העולמי בניו יורק, לפני שבוע ● צפו בבלוג המרתק

היום הכי מאושר

"…למחרת חזרה חנה מהגן בשמחה ואמרה: "היום הוא היום הכי מאושר שלי. אמא של אלכסנדר קנתה עוגה כשרה, והייתי יכולה לאכול כמו כולם" היו לנו דמעות בעיניים. איזו גיבורה חנה שלנו, בכל פעם שיש איזו מסיבה, היא נאלצת להיות שונה מהשאר, ובכל זאת היא מקבלת את זה בכזו בגרות והבנה ואף פעם לא מתלוננת" • הרב מנדל הנדל על אתגרי ילדיו בשליחות

העידוד שקיבלתי מאסתר

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: "אולי נחזור הביתה?". ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה