הרב זלמן וישצקי

כמה פעמים שמעתם את עצמכם אומרים: הייתי רוצה להיות יותר עם המשפחה, אם רק הייתי יכול. כמה פעמים אנחנו מפספסים

אנו לא חוגגים את נצחון המכבים ונס פך השמן בשנת ג’ תקצ"ו – 165 לפני הספירה בלבד, חג החנוכה חייב

פשוט ראיתי אותה עומדת ומאירה כך מולי. האשה הזו שאת שמה אינני זוכר עוד, לימדה אותי מה ששום ישיבה לא

חג הסוכות הוא החג בו אנו מאגדים יחדיו ארבעה מינים שונים ואפילו קוטביים ומברכים עליהם ברכה. יתירה מזו, אין לנו

מה עדיף? לעבוד קשה על כל דבר על מנת להשיגו, שאז יש ערך מיוחד לדבר, או אולי עדיף לקבל את

האנשים בארץ מאוד אכפתיים, הם יסבירו לך בשמחה איך להגיע לאן, יספרו לך איפה טעית, ואיפה יש את הפלאפל הכי

גם אם לא יצא לכם לעשות סדר פסח בקטמנדו – נפאל, או לטעום לביבות של חב"ד בחנוכה באוקלוהומה ולא נפלתם

אחים אלו, השבטים בני יעקב, מייצגים את כולנו, הם הרי ’בני ישראל’ אבות האומה, ומהם למדנו ערבות מהי.

סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט

שבת חיי שרה היא שבת חברון. אלפי אנשים מכל רחבי הארץ ישבתו בחברון וישתטחו על קבריהם של אבות האומה. אולי