עברית

רגע השיא הגיע… יוסף מסיר את ה"מסכה" מעל פניו ומתגלה לאחיו • "אני יוסף, העוד אבי חי??"… • סיפור הפרשה

אם אדם עשוי לתהות עד כמה אפקטיבי יכול להיות מעשה אחד של אדם יחיד, לא רק על הסביבה הקרובה אלא

לאחר היום השמיני של חנוכה איננו מדליקים נר תשיעי ♦ נרות איננו מדליקים, אך הולכים ומוסיפים באור המצוות

ה' בטבת – היום בו "דידן נצח" (= אנחנו ניצחנו) באופן גלוי, לעיני כל העמים בבית-המשפט הפדרלי בפרשיה שהתרחשה בחסידות

מספרים על זוג זקנים שלא קיבלו כל מכתב במשך חודשים ארוכים, השיממון אכל בהם כל חלקה טובה עד שהזוג הגה

שנתיים חולפות מאז השתחרר שר המשקים מבית הסוהר, ויוסף עדיין כלוא, על לא עוול בכפו. בוקר אחד, מתעורר פרעה מלך

לפתע נשמעו יריות. הם עזבו הכול בעגלה ונסו על נפשם. רק בנס לא נפגע איש. זה היה בליל הנר החמישי

הפעם נעיף מבט במספר שמונה, אשר לו "מעמד" מיוחד לגבי חג החנוכה. במשך שמונה ימים נרות החנוכה מתווספים והולכים מיום

אנו לא חוגגים את נצחון המכבים ונס פך השמן בשנת ג’ תקצ"ו – 165 לפני הספירה בלבד, חג החנוכה חייב

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט •