עברית

האומנם נגזר עליי שלא אוכל עוד לעיין בספר, להתעמק בסוגיה, ולקיים מצוות תלמוד-תורה השקולה כנגד כל המצוות?!

המחלות והייסורים הגופניים הם חלק בלתי-נפרד ממציאות חיינו. אחד הדברים הגדולים שאנו מתפללים עליהם הוא – שנהיה בריאים. מה יקרה

הילד או הילדה שעונים לנו תשובות קצרות, ולא מכבירים במילים. הילד ולעיתים הנער שמעדיף לשתף חברים, אך לא אותנו, ההורים.

אלכוהול (במינון הנכון) עשוי להיות בריא, אבל אם קצת מגזימים – הוא עלול לעשות לכם רע (וזה לא רק ההנגאובר).

שנים רבות לאחר אותו חג הפורים, הזכירו את אותה קריאת המגילה המיוחדת במינה, פניו הקדושות של רבי לוי יצחק האירו

מסע חווייתי לחגיגת פורים במחיצתו של הרבי מליובאוויטש. קטעים מהתוועדות עם החסידים משנים שונות, ראיונות אישיים על הסיפורים שמאחורי הקלעים

'שלושה שאלות לי אליך" פתח הסולטן, "אתה יועץ חכם ובודאי תוכל לענות עליהן" • זהו סיפור על סוטלן טיפש, וזיר

אין פירוש הדבר שמצב החרדה שלך בהווה, אותו את מתארת, הוא בלתי מוצדק לחלוטין. למרות זאת, אדם חייב לראות את

האם מרכיבי זהותנו הם הסממנים הלאומיים – מדינה, טריטוריה, שפה – או התורה ומצוותיה, שעליהן שמרנו בדבקות יותר משלושת-אלפים שנה?

המיזוג הנכון בו האדם בוחן כל דבר בשכלו מתוך רגישות מתאימה, לא נותן לגלי מוחו לשעבד את גלגל הרגש