מעשה שהיה

עתה לבשו פני האח ארשת של תדהמה מוחלטת. הוא הביט בר' יוסף כפי שמביטים באדם לא-שפוי..

הפריץ הופתע למשמע בקשתו המוזרה של היהודי העני. "אינך חושש לסכן את חייך?" שאלו. ר' משה השיב נחרצות: "אינני פוחד.

הרב חדד לא העלה בדעתו, עד כמה ישתנו פניהם של שבילי העיר עד שינחת בה. וכי למה שיעלה בדעתו –

"שמע רבי, הנה לך 3 רובלים, ברך את ילדיי – על עצמי אני מוותרת…" ■ הרים רבי יצחק את עיניו

התחילו הבעש"ט והנוכחים בתפילה, ולפתע הוקף הבית צעירים גויים, קריאות שנאה בפיהם ואבנים בידיהם…

"הנה רבי, עשיתי כפי שהבטחתי והבאתי לכאן את בני", אמרה האם בקול רוטט. הצדיק הביט באם בפנים קורנות והעביר יד

כשהגיע לעיר-הקודש לא פנה לאכסניה. הוא שם מיד את פעמיו אל הכותל המערבי. השעה הייתה שעת לילה. ר' אברהם החל

עננים שהורים וכבדים כיסו את שמי ברוקלין והסתירו את הלבנה… ♦ סיפור ממופת ממוצ"ש עשרה בטבת