חינוך

לעצמו הוא יאפשר ללכת בדרכים בלתי מכובדות ומקובלות ואילו מהאחרים הוא ידרוש סדר ומשמעת, עשייה והתקדמות

השוני בתפיסות עולם עשויה במרבית המקרים להוביל שני בני אדם אשר חוו חוויה זהה להתנתב אל עבר מסקנות שונות בתכלית.

במרוץ החיים יש ואנו נתקלים בבשורות, לעיתים טובות ולעיתים שאינן טובות. * איך להתייחס אליהן? הכל עניין של מידתיות

"אם סמכות, אז שתהיה כאן סמכות אחת בלבד! אנחנו החלטתי ואתם תבצעו…"

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים.

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר

לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…

הנקודה המבדילה בין שימור מצב ובין התפתחות תהליך של צמיחה, תהליך היכול להביא כל אדם אל פסגות הגבוהות מאלה שהעיז

"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם.

אחת ההבנות העיקריות בהתמודדות עם הגלות האישית והכללית היא ההבנה שלכל דבר יש תכלית וסיבה. שום דבר לא קורה "סתם",