בלוגים

עמוק שם בלב, בכל שנה מחדש, חולפת בראשו של.. בית הכנסת., מחשבה האומרת "הנה, אולי השנה הזו באמת קרה משהו,

חג הסוכות הוא החג בו אנו מאגדים יחדיו ארבעה מינים שונים ואפילו קוטביים ומברכים עליהם ברכה. יתירה מזו, אין לנו

'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'.- שופט שלא יכול להבין אותך, לא יכול לשפוט אותך!

"אני בדרך" שתי מילים שאני כותב, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה

מעבר להבטחה הכללית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, יש גם את החיבור הפרטי של כל אחד ואחד לחלקו בארץ. ובזה

'בעזרת השם' זה ביטוי, שאנו שומעים את עצמנו אומרים הרבה פעמים ביום. בתקוה שאנו חושבים על מה שאנו מוציאים מהפה,

אני עצמי הכרתי על בשרי את 'תסמונת נעשה ונשמע', היה זה כשקניתי לראשונה ארון באיקאה. כישראלי גאה, לא חשבתי שלשוודים

בימים שבהם נאבקים בעלי ונשות מנהיגינו על אור הזרקורים, מהווה הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שהלכה לעולמה בכ"ב בשבט תשמ"ח, מודל

סיפורו של יעקב חזר על עצמו פעם אחר פעם במשך הדורות. כי למי מאתנו אין איזה סבא או סבתא, שהיו

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט •