הכותל המערבי – בית חב"ד ללא הפסקה

מאז שעות הבוקר המוקדמות ועד חשיכה, פועלים אנשי דוכן התפילין של בית חב"ד בכותל המערבי ללא הפסקה. יותר מעשרים זוגות התפילין מוגשות שוב ושוב למבקרים, כיפות מונחות על ראשיהם ודפי מידע נמסרים לידיהם. קריאות ה'שמע ישראל' נשמעות לאורך כל שעות היום, לא פעם בגרון ניחר מהתרגשות. עבור יהודים רבים זו הפעם הראשונה ('קרקפתא') או אחת מהראשונות, ובשילוב האווירה הקדושה השוררת בכותל, מתחילות הדמעות לזרום. "כשאנשים בני 80 מניחים תפילין לראשונה בחייהם, אין מילים לתאר את מה שרואות העיניים", מסכם הרב יוסי הלפרין, מנהל בית חב"ד בכותל המערבי.

התחיל ערב 'ששת הימים'

הוראת הרבי ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, להתחיל במבצע תפילין, היוותה את אות הפתיחה ליציאתם של חסידי חב"ד לרחובה של עיר, לזכות עוברים ושבים ובפרט חיילים, במצווה הבסיסית. מיד לאחר הניצחון ושחרור הכותל המערבי, צעירי אגודת חב"ד באה"ק יסדו והקימו את הדוכן להנחת תפילין ברחבת הכותל המערבי ומינו את  הרב משה וובר ז"ל להפעיל את הדוכן ברחבת הכותל, אותו ניהל במסירות רבה עד יומו האחרון כשלצידו יד ימינו ותלמידו הקרוב הרב עידו שיחי' וובר. 

20 זוגות תפילין – בפעולה בלי הפסקה

"לא מדובר בבית חב"ד רגיל", מסביר הרב הלפרין. "לכל בית חב"ד אחר, יש בדרך כלל זמנים עמוסים יותר לצד תקופות שקט, והכל פחות או יותר מתוכנן וידוע מראש. בבית חב"ד הכותל, אין יום שקט. כל יום, כל שעה, זה פעילות אינטנסיבית. יש לנו למעלה מעשרים זוגות תפילין (!) והם ממש לא מספיקים מול הביקוש. ביום קיץ רגיל, מניחים תפילין למעלה מאלף חמש מאות איש! זה לא רק מספר עצום של אנשים שמניחים תפילין, זה מספר עצום של נשמות שמגיעות לקבל קצת אידישקייט, על קצה המזלג מצד אחד אך עם רושם גדול מצד האחר. הפעילים בדוכן נותנים לכל מבקר סיוע בכל עניין יהודי".

"לא מעט מבקרים מקבלים מאיתנו לראשונה מושגי יסוד ביהדות ומופנים להמשך לימוד והסבר בבית חב"ד המקומי, בארץ ובעולם. לעמוד בכל יום שעות רבות על הרגליים וללא הפסקה גם לא קלה ולתת לכל כך הרבה אנשים יחס וסיוע לצד הנחת תפילין, זה קשה מאד בגשמיות אך מלא סיפוק רוחני ויותר מכך הנחת רוח הרב שנגרם ללא ספק למשלח הרבי, נותנת לכל הפעילים כוחות מעל הטבע".

בן י"ג בכותל

נושא שעומד בפני עצמו הוא עניין בר-המצוות בכותל. זה פרויקט שלם, הוא אומר לנו. בבית חב"ד של הכותל המערבי מחזיקים יומן מסודר, קובעים שעה עם המשפחה שפונה ומשתדלים לפזר את העומס לאורך שעות ימי שני וחמישי. בדרך כלל מגיעים אליהם באמצעות בית חב"ד מקומי, ויש משפחות שזו כבר פעם שנייה ושלישית שחוגגות את היום המיוחד באמצעות שלוחי הכותל. אירוע כזה כולל הנחת תפילין, קריאה בתורה, שמחה וריקודים, ומשאיר פתח להמשך קשר רוחני עם המשפחה. 

"יש כאלה שפעם עשיתי להם בר מצווה ועד היום שולחים לי גלוית חג שמח או מרימים טלפון מידי פעם". ויש גם את כיתות בר המצווה שהעלייה לכותל היא כבר מסורת עבורן. לפני מספר שנים, מספר ר' יוסי, פנה אליו מנהל בית ספר, שכיתות ו' שלו עמדו לעלות לירושלים. הוא ביקש מהשליח החב"די שימציא עבורו רעיון לתכנית עבור הבנות של הכיתה, שבעוד הבנים מניחים תפילין ועולים לתורה, יושבות הן בצד ללא מעשה. 
 

"ישבנו על תכנית רצינית, והפקנו סדנת הפרשת חלה. רעייתי מכינה באופן קבוע חומר כתוב על המצווה ומצרפת גם מתכונים מגוונים, ברחבת הכותל הכנו בצק ורעייתי הפעילה את הבנות בשיתוף החוגגות להדגים הפרשת חלה. כל בת קיבלה גם ערכת הדלקת נרות שבת. היה מוצלח כל כך, שזו שאותו בית ספר מבקש מאיתנו לחזור על התכנית הזו".