בנגקוק, עיר תיירותית תוססת, מעוז התרמילאים, מחפשי האטרקציות התרבותיות והמציאות בקניונים, הפכה לעיר שמדרכותיה מוכתמות בדם ועשן שחור מצמיגים בוערים ממלא את רחובותיה. לפחות 25 בני אדם נהרגו בה אתמול, ומאות נפצעו, אחרי יום של התנגשויות דמים בין המפגינים לכוחות הממשלה.
הרחובות המרכזיים של העיר, שבדרך כלל חסומים בגלל פקקי תנועה, ניסמו על ידי גדרות תיל. אפילו בעלי בתי מלון מפצירים בתיירים שלא להגיע.
בנייני המשרדים והקניונים עומדים סגורים ושקטים. במשך כל סוף השבוע חיילים ירו לעבר מפגינים שהשיבו בבקבוקי תבערה, אבנים ופצצות מאולתרות.
אתמול חסמו חיילים את הרחובות המובילים לרובע העסקים רטצ'פרארופ בגדרות תייל והציבו עליהם שלטים מאולתרים בתאית ובאנגלית, שלא השאירו מקום לספק מדוע הכניסה אסורה – "אזור אש חיה."
מפגינים זחלו לאורך הרחובות, מנסים למשוך מקו האש את חבריהם הפצועים, משאירים שובל של דם על המדרכות. חלק מהגופות שנאספו מהרחוב היו ירויות בראשן, והמפגינים טוענים שהממשלה מפעילה נגדם צלפים שמטרתם אחת: להרוג.
מה שהדליק את פרץ האלימות האחרון הוא ההחלטה של השלטונות לחנוק את תנועת המחאה ע"י מצור ומניעת אוכל ומים. חמשת אלפים תומכי החולצות האדומות התבצרו מזה שלושה חודשים במרכז רובע העסקים של בנגקוק, בדרישה להתפטרות של ראש הממשלה ופיזור הפרלמנט.
האלימות הגואה – עד כה נהרגו לפחות 51 ונפצעו מעל 1600 בני אדם – מעלה את החשש כי תאילנד, שממגנטת אליה תיירים ומחפשי רוגע מכל העולם, מדרדרת אל מצב של חוסר יציבות מתמשכת.
רב בית חב"ד בבנגקוק, נחמיה וילהלם, מספר כי הוא קיבל שיחות טלפון רבות ממטיילים לחוצים שלא יודעים אם להגיע לבנגקוק.
"ישראלים לחוצים מטלפנים מצפון תאילנד ומהאיים שבדרום ושואלים אם אפשר להגיע לבנגקוק," אומר הרב. "אני מסביר להם שאפשר להגיע לאזור הקאו-סן כי הוא בטוח, אבל לא להגיע לאזורי ההפגנות ולא לחפש את התמונות המעניינות."
הרב וילהלם מספר כי הפעם יש תחושה אחרת באירועים בבנגקוק. "הפעם זה שונה," הוא מסביר, "כי הצבא הכריז על המקום כאזור אש חיה וזו קטגוריה אחרת."