בית חב"ד המרכזי

מרכז מסחרי 81
א' - ה' 09:00-14:00 | 16:00-20:00
יום ו' 09:00-14:00
08-6437770

בית חב"ד

אהוד בן גרא 8
בית כנסת / מרכז פעילות

הרב שלמה בוטבול

שליח הרבי ויו"ר בית חב"ד המרכזי
054-4702338

הרב אהרון בוטבול

שליח הרבי ומנכ"ל בית חב"ד המרכזי
050-6438014

בוא אל התיבה

נח מצידו יכול היה לסיים את התיבה בזמן קצר, לשבת בביתו ולהמתין ליום בו יצטרך להשתמש בה. אך לא. הוא מעדיף לשתף את כולם בהצלה, הוא חס על חיי אדם

אם בכל אחד מסיפורי התורה טמונה הוראה מעשית לדורות, הרי שפרשת נח משמשת לפרק חשוב ולשיעור מוסרי ראשון במעלה. התורה מגוללת את מעשיהם של דור המבול, ואת הסיבות שגררו למוות כה גורף לדור שלם. מי שמעיין במדרשי התורה מגלה התנהגות חולנית ומעוותת, דפוסי חשיבה לא אנושיים. מה שייתפס היום כסטיה, נאמד אז כנורמל. העולם היפה שנברא כבר לא היה כה תמים הצער הרב שנגרם לבורא העולם על קלקול הבריאה הביא להחלטה הגורלית: להחריב את העולם ולהקים את האימפריה מחדש, מנציגות מנימלית שתשאר בעולם.

בשלב זה מורה הקב"ה לנח להקים תיבת עץ גדולה שתשמש מחסה לשארית הפליטה של הבריאה שהותרה להשאר בחיים על מנת להמשיך את המשך קיום העולם לאחר המבול. תיבת נח הכילה מדורים לבני משפחתו, מדור נוסף לבהמות החיות והעופות, והמדור התחתון לאשפה. התכנון היה מדוייק על פי הוראות שקיבל מהקב"ה, ולכאורה, עובדה זו הקילה על בניית התיבה.

אלא, שעל מלאכת התיבה שקד נח לא פחות מ-120 שנה. גם אם בכל יום היה מניח קרש אחד בלבד, היתה מסתיימת הבניה כעבור כמה שנים בודדות. לשם מה נזקק נח לשנים כה רבות למלאכה זו, כשהוראות יצרן כבר יש, וידים עובדות לא חסרו, מאה עשרים שנה זה זמן רב שדורש הסבר.

הסיבה האמיתית לכך היא: גם לאחר שדור המבול הרסו כל חלקה טובה ודינם נגזר, המתין הקב"ה שמא ישובו בתשובה. אף על פי שנח עומד הכן למבול, מבצע הוא את המלאכה בעצלתיים על מנת שכמה שיותר בני אדם יחשפו למלאכתו וישאלו על מטרתה. הקב"ה אינו שש לבצע את גזרתו, הוא מעיד על עצמו: "כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו אלי וחי", השימוש שעושה בעונש הוא אך ורק כדי לתת איתות ותזכורת, לעודד חזרה בתשובה, לא חלילה כנקמה וכסמפטום של כעס.

בניית התיבה בקצב מינימלי ומתמיה נועדה לעורר את אנשי דורו של נח לשאול אודותיה ולקבל את המסר האלוקי: חיזרו בתשובה, שובו מדרכיכם הרעה לפני שיהיה מאוחר. נח מצידו יכול היה לסיים את התיבה בזמן קצר, לשבת בביתו ולהמתין ליום בו יצטרך להשתמש בה. אך לא. הוא מעדיף לשתף את כולם בהצלה, הוא חס על חיי אדם, ומשלב את בניית התיבה עם מערך הסברה מורכב, שאומנם לא הניב תוצאות אך לפחות פעל את פעולתו כאדם.

התורה היא נצחית, והיא משלבת את הוראותיה בחיי היהודי על מנת להעניק לו אושר וסיפוק. כשאנו מזהים בסיפור המבול את ההתייחסות לחוטאים והדרך הארוכה שעשה נח על מנת להציל אותם ניתן להבין את ערכם של החיים, את מעלתה של התשובה. עבור ערך עליון כזה יבצע נח פעולה שאינה הגיונית, על מנת להגיע ליותר בני אדם ולהצילם.

זמן זה שלפני הגאולה נמשל לחבלי לידה, ייסורים ומוראות גלות פוקדים את עם ישראל כהכנה להתגשמות ייעודי הגאולה. הפתרון אותו מעניקה לנו התורה להתגבר על כך הוא : "בא אל התיבה", להיכנס ל"תיבות"- מילות (תיבה פירושה גם מילה) התורה והתפילה, וכך להינצל מהמים הרבים של טרדות הפרנסה.

רק כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך ההוראה שנותנת לנו התורה מפרשה זו היא לא להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת. כשרואים יהודי שנותר מחוץ לתיבה, סובל ומדוכא, יש להכניס אותו לתיבה, לשתף אותו בבשורת הגאולה ולהבטיח לו כי מעשה טוב מצידו יוציא את כולנו מהגלות.

את הדרך ליהודי נוסף נעשה בדרכו של נח, באמצעים שיתמיהו ויגרמו לו להתענין ולשאול. הוספה של שמחה לדוגמא, בתקופה זו, תגרום ליהודים רבים לתמוה, לשמחה זו מה עושה? כיצד היום ניתן לשמוח כשהמצב הכללי של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות קשה מנשוא? על כך נאמר: יהודים יקרים, אנו שמחים בשמחת הגאולה, כל הצרות שפקדו אותנו הם סימן טוב לכך שכעת אנו נכנסים לרגעים היפים, לזמנים הטובים להם חיכינו אלפיים שנה.

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה