שעות פתיחה: ימים א' - ה'
בוקר
- 09:00 - 14:00
אחה"צ - 16:00 - 20:00
יום ו' 09:00-14:00

בית חב"ד

אהוד בן גרא 8
בית כנסת / מרכז פעילות

הרב שלמה בוטבול

שליח הרבי ויו"ר בית חב"ד המרכזי
054-4702338

הרב אהרון בוטבול

שליח הרבי ומנכ"ל בית חב"ד המרכזי
050-6438014

מעל לחוק מרפי

רבים המאמינים כי הנסיבות הן ששולטות בחייהם. מחשבות הן שמתדלקות את תשוקתנו ואת האומץ שלנו להגשים את חלומותינו. גישה אופטימית יכולה לשנות הכל ♦ מאת חני רבינוביץ

 

בחיים האמיתיים, אי אפשר להתנהל בצורה "אובייקטיבית טהורה". אנו חייבים לבחור בין להיות פסימיים לבין להיות אופטימיים, ואילו האפשרות ההגיונית יותר – להיות ריאלי, לא קיימת ♦ מאמר עם המון אופטימיות

הנה מספר היגדים המייצגים מגוון סיטואציות:

– אלה שצריכים לעבור את המרחק הקצר ביותר – תמיד יגיעו באיחור.
– הפצעון על המצח יופיע שעה לפני הפגישה.
– ביום שהחלטת לא להביא מטרייה – יירד גשם.
– תמיד תמצאי את הדבר שחיפשת במקום האחרון שתחפשי בו.
– ההתרחשויות הטובות ביותר לצילום, מתרחשות לאחר שסיימת את סרט הצילום.
– המבצע ייצא לחנויות יום אחד אחרי שכבר קנית את המוצר.
– הטלפון יצלצל כשאת מעברה השני של הדלת, מחפשת את המפתחות.
– התור שלידך נע תמיד מהר יותר.
– אם בגד מצא חן בעינייך בחנות – סביר להניח שלא תמצאי אותו במידה המתאימה.

הזדהית עם האמרות הללו? אולי מצאת את עצמך בסיטואציות דומות נוספות נוסח "חוק מרפי" הידוע?

מהו 'חוק מרפי'?

'חוקי מרפי' הם כללים פופולאריים, המבטאים בהרחבה כי בכל מצב נתון, אם יש סיכוי שאירועים יתבצעו שלא כשורה, הם אכן יתבצעו שלא כשורה. הוא מנוסח בדרך-כלל כ"כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש".

זהו אינו חוק טבע או חוק אמיתי, רק תפיסה צינית משהו. חוקי מרפי נקראים על שם אדוארד א' מרפי, מהנדס בבסיס צבאי (שהיום נקרא על שמו), אשר עבד על פרוייקט שבדק את כוח הסבולת של האדם ברמות שונות של כוח-ג'י. באחד הימים שבהם בדק אדוארד את המכונה, גילה שאחד הטכנאים ניווט את המיכשור לא נכון. אדוארד התעצבן ואמר: "אם יש דרך נכונה ולא נכונה לעשות משהו, תמיד תיבחר הדרך הלא-נכונה". מנהל העבודה שלו שמע את המשפט, וכתב אותו בראש רשימה של חוקים נוספים בסגנון זה. לרשימה הוא קרא "חוקי מרפי". כמה ימים לאחר מכן פתח הדוקטור, שהיה ממונה על הניסוי, ואמר במסיבת עיתונאים: "הניסוי הצליח הודות לציות המהנדסים לחוקי מרפי". האנושות התלהבה מהעניין…

אנשים הפיצו עלונים וחוברות של חוקי מרפי, אסטרולוגים השתמשו במשפטיו כדי להצדיק דברים, עיתונים יצרו מסגרת לחוקי מרפי יומיים. במשך הזמן הוסיפו אנשים משפטים בעלי הומור לרשימה. למשל: "פרוסת הלחם תמיד תיפול על הצד המרוח בריבה", "תמיד תיתקע בפקק כשאתה כבר באיחור" וכדומה.

פסימיות מול אופטימיות

אותה ראייה פסימית, המכה על גורל לא-טוב לאדם הפשוט, הולמת רבים מאיתנו.

אנשים פסימיים רואים בנקודת מבטם מעין קריאה של "ברוכים הבאים למציאות", כאילו תופסים את המציאות בצורה מדויקת יותר, או כמאמר הפתגם: "מקום בו האופטימיות משגשגת, הוא בית משוגעים".

מקור המילה "פסימיזם" הוא במילה הלטינית PESSIMUS שפירושה "הגרוע ביותר". היא מבטאת את ניצחון הרע על הטוב ואת האמונה שהעולם הנחווה על ידינו הוא הגרוע ביותר האפשרי ושדברים ייעשו גרועים יותר ויותר.

שני אנשים איבדו את דרכם בתוך מנהרה אפלה, ולפתע הפנה האחד את רעהו בהתרגשות לכיוון אור שהבליח מקצה המנהרה, וקרא: "אנו רואים אור בקצה המנהרה". ענה לו רעהו, פסימיסט מושבע: "האור הוא פנס הרכבת הבאה ממול".

ובספר חובות הלבבות של רבנו בחיי, שער הכניעה, מסופר: "נאמר על אחד החסידים שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד. אמרו לו תלמידיו: 'כמה מסרחת נבלה זו!' אמר להם: 'כמה לבנות שיניה'"..

לחץ הסביבה

האם כבר אמרו לך "תתעודדי – היה יכול להיות הרבה יותר גרוע", "חייכי- תסתכלי על חצי הכוס המלאה!", "תפסיקי להתלונן – זה לא רע עד כדי כך"?

הלחץ המופעל עלינו ל"חשיבה חיובית" מוצא את ביטויו בצורות רבות: מדריכי עזרה עצמית הצצים כפטריות לאחר הגשם, סדנאות ועוד. תעשייה עצומה של מדריכי חשיבה חיובית המפעילה לחץ עצום על אנשים פסימיים לאמץ דרכי חשיבה המנוגדות למזגם, אישיותם וטבעם הבסיסי.

הקלידו את צמד המילים "thinking positive" במנוע החיפוש של גוגל ותמצאו לא פחות מ-11,300 ספרים העוסקים בחשיבה חיובית! הפסיכולוגיה הממוסדת תומכת גם היא במסרים אלה. הטיפול הקוגנטיבי יוצא מנקודת הנחה ש"חשיבה שלילית" היא לא רק אחד ממאפייני הדיכאון, אלא אף גורמת לו ומעודדת אותו. לכן, הטיפול מיועד לשנות את דפוסי החשיבה של האדם הדיכאוני ולהפכו, בעצם, מאדם פסימי לאדם אופטימי, או לפחות מאדם פסימי לאדם מציאותי. וכאן אנו מגיעים לשאלה: מי יותר מציאותי ממי? הפסימיסט או האופטימיסט?

מי יותר מציאותי, הפסימי או האופטימי?

במאמר זה אסביר מדוע אנו חייבים לבחור בין להיות פסימיים לבין להיות אופטימיים, ואילו האפשרות ההגיונית יותר – להיות ריאלי, לא קיימת.

להבדיל מבחינה אובייקטיבית של דברים בני מדידה, למשל מה התוצאה של זריקת כוס על הרצפה, שבה התוצאה שמעניינת אותנו היא אם הכוס שלמה או שבורה, הרי שבחינה אובייקטיבית של דברים שנוגעים לאדם הפסיכולוגי נתקלת בשני קשיים מהותיים.

האחד, כל מה שנוגע לאדם בסופו של יום, קשור ומחובר לחוויותיו ורגשותיו בשל התהליכים היומיים.

בעיה מורכבת יותר, הינה היכולת לצפות תוצאות עקב תהליכים. להבדיל מדברים בני מדידה, הערכת תוצאות מעשים כתוצאה מפעולה מסויימת בחיי היום יום, נתקלת בכמויות ענק של גורמי אי ודאות לאורך כל הדרך. דוגמה לכך: אדם מעוניין לפתוח חנות, ועכשיו השאלה האובייקטיבית היא, האם החנות תהיה רווחית וכמה הוא ירוויח. גורמי אי הוודאות רבים, ושאלת השאלות היא מספר הלקוחות שייכנסו לחנות, שתלוי במספר המתחרים, בעוצמתם, במספר הקונים הפוטנציאליים, בעניין שמגלמים המוצרים, האם הוא יהיה מוכר נחמד, האם יהיו שינויים בהרגלי הקנייה, וכך, בלי סוף.

סיבה מרכזית היא שיד ההשגחה העליונה מכוונת אותנו. "הכל צפוי", אומרים לנו חז"ל, "והרשות נתונה".

לכן בחיים האמיתיים, אי אפשר להתנהל בצורה "אובייקטיבית טהורה".

האם אתם אופטימיים או פסימיים?

התכוננו לכך שהקב"ה בכבודו ובעצמו ישאל אתכם שאלה זו.

לפי התלמוד, יש "בחינת גמר" שכל אחד מאתנו יצטרך לעמוד בה כשייפרד מהעולם הזה. לפני שאנו נשלחים אל הבית הנצחי של נשמתנו, עלינו לענות על מספר שאלות באשר לאופן שבו חיינו את חיינו. לאחר מכן קובע בית הדין הגבוה של מעלה את פסק הדין, בהתבסס על תשובותינו.

חלק מקצת השאלות הללו מובנות מאליהן: נשאת ונתת באמונה (האם נהגתם ביושר בעסקים)? קבעת עתים לתורה (האם הקדשתם זמן ללימוד תורה) וכו'?

אבל למרבה ההפתעה, נראה שאחד הדברים שמעסיק מאוד את בית הדין של מעלה הוא אם חיינו את חיינו בגישה אופטימית או פסימית – "ציפית לישועה?" נישאל: "האם כמו הפסימי, צפיתם תמיד אסונות, האמנתם שדבר לעולם לא יסתדר, סברתם שתקווה היא שאננות לא מציאותית של אידאליסט חסר תקנה? או אולי הייתם חכמים דייכם להבין שאופטימיות היא מתנתו הגדולה ביותר של הקב"ה למין האנושי, תרופת פלא שנועדה לאפשר לנו להתמודד עם המציאות על ידי הכרה מחדש בכוח עליון מלא דאגה וחמלה?

החסידות נועדה להביא גאולה לעולם, על ידי שינוי התודעה של בני האדם. הפיכת התודעה האנושית ממצב של דיכאון למצב של שמחה, פירושו התקרבות לתודעה של גאולה. המגמה העיקרית של לימוד החסידות היא לגאול ולחשוף את הפנימיות שלנו, לשנות את העולם הפנימי שלנו ולהחדיר תפיסה חדשה של מצפים לישועה בכל נדבך בחיים. ככל שנחיה באופן אישי חיים של גאולה, כך נקרב את העולם כולו לגאולה האמיתית והשלמה.

אופטימיות – עבודה עצמית

אופטימיות – מלבד היותה עניין של אישיות וחינוך, היא גם עניין של עבודה פנימית. פסימיות באה לבד. יש לנו כמובן הנטייה האישיותית, שהיא דומיננטית יותר, אך היא בהחלט ניתנת לשינוי. בפסימיזם יש גם מרכיב גנטי, אך עם זאת אנו, כאנשים מאמינים, גורסים שיש לנו בחירה חופשית לבחור את ההסתכלות שלנו על החיים. יש לנו היכולת לחנך את ילדינו לאופטימיות, להקרין אותה ולשנות אותה. אין-סוף מחקרים מעידים על חולים במחלות קשות שהאופטימיות שלהם הצילה או האריכה את חייהם.

כה רבים האנשים שמאמינים כי הנסיבות הן ששולטות בחייהם. אבל מחשבותינו הן שמעצבות את עתידנו. מחשבות הן שמתדלקות את תשוקתנו ואת האומץ שלנו להגשים את חלומותינו. גישה אופטימית יכולה לשנות הכל, כפתגם: "טראכט גוט, וועט זיין גוט" (=חשוב טוב, יהיה טוב). האופטימיסט תמיד יגבר על הפסימיסט משום שהוא יתמקד בחיובי. כשהם מאמינים שיצליחו, האופטימיסטים מנסים שוב ושוב עד שזה בדיוק מה שקורה. כך שבפעם הבאה, במקום להאשים את הנסיבות, הרימו את המחשבות כדי שירימו את המורל וראו כיצד הן מעצבות את הנסיבות, ולא להפך.

להנאתכם, מקצת חוקי מרפי..

• האוטובוס שעזב את התחנה רגע לפני שהגעת לשם – הוא האוטובוס שלך.
• לאחר קניית פריט כלשהו, תמצא אותו תמיד במקום אחר ובמחיר זול יותר.
* כל פתרון מצמיח בעיות חדשות.
* הטכנולוגיה נשלטת על ידי מי שמנהלים את מה שהם לא מבינים בעצמם.
* תגיד לאדם שיש 200 ביליון כוכבים בשמים, והוא יאמין. תגיד לו שהצבע על הספסל טרי, והוא יהיה חייב לגעת כדי להאמין.
* כל הגילויים הרציניים, התגלו בטעות.
* שום דבר לא נבנה על פי התקציב או בזמן.
* כל מה שטוב, נגמר.
* מערכות חדשות יוצרות בעיות חדשות.
* תמיד תמצא משהו במקום האחרון שתחפש בו.
* חברים יכולים ללכת ולבוא, אך אויבים נשארים ומצטברים.
* עשן הסיגריה ינדוד תמיד לכיוון האדם הלא מעשן – בלי קשר לכיוון הרוח.
* סיכוייו של חפץ להתקלקל, עומדים ביחס ישר לערכו.
* אם סיכוייך לנצח גדולים – תפסיד.
* כשאני מוכר מלח בשוק, יורד גשם. כשאני מוכר קמח, הרוח נושבת.
* כשתחכה לשיחת טלפון חשובה, האדם שיתקשר הוא האדם האחרון שתרצה לדבר איתו.
* לא משנה כמה מהר תרוץ לטלפון, תמיד תרים אותו כשהוא יתנתק.
* אם הכל נראה כשורה, כנראה 'פספסת' משהו.
* מי שנוחר חזק יותר הוא שנרדם ראשון.
* הפצעון על המצח יופיע שעה לפני הפגישה.
* חברות השקעה יממנו רק פרויקטים שתוצאתם ידועה מראש.
* אל תיתן לעובדות להרוס תאוריה יפה.
* לבצע שנית ניסוי שכבר עבד פעם – יניב תוצאה הפוכה מתוצאת הניסוי המוצלח.
* אם הניסוי עובד – משהו כנראה השתבש.
* התאוריה הפשוטה ביותר תנוסח באופן המסובך ביותר.
* גורמים משתנים – יישארו קבועים. הקבועים – תמיד ישתנו.
* תקלה תתרחש רק לאחר מבחן הבקרה הסופי.
* מיהו מומחה? אדם שנמנע מטעויות קטנות ובו בזמן רץ לכיוון הטעות הגדולה.
* בכל חישוב, כל טעות אפשרית תתקיים.
* הטרמפים שיעצרו לך, הם הטרמפים שהיית זקוק להם יום קודם.
* ביום שהחלטת לא להביא מטרייה – יירד גשם.
* משך הזמן להגיע למקום מסוים ארוך יותר מזמן החזרה.
* כל אבן שתיכנס לך לנעל תנדוד תמיד נגד שיפוע הלחץ, היישר לנקודה הלוחצת ביותר.
* האקלים הוא מה שאנו מצפים לו – מזג האוויר הוא מה שאנו מקבלים.
* כשגשם מתחיל לרדת בזמן לא צפוי – יהיה זה תמיד מבול.
* כאשר תגדיר לפרוייקט מועד אחרון (דד ליין), תמיד תסיים אותו ברגע האחרון.
* רק אחרי שפתרת את הבעיה, אתה מגלה כמה קלה היא הייתה.
* תפקידו של המנהל להקשות עד כמה שאפשר לגמור את העבודה.
* כאשר תנסה להרשים מישהו – תיכשל.
* אין זה משנה כמה אתה עושה – לעולם אינך עושה די.
* בזמן שתעמול על הרכבת חלקים מתאימים, תגלה כי אינם מתאימים.
* אם הקהל יכול להריע בזמן הלא נכון, הוא לא יהסס לעשות כן.
* כל דבר שעבדת על הרכבתו זמן רב, יתפרק בסופו של דבר.
* בכל פעם שאתה נזכר בדבר מה – אם זה טוב, זה נשכח. אם זה רע, זה קורה.
* תגבור בכוח אדם להשלמה מהירה של פרויקט, יגרום לאיחור בלוח זמנים.
* כל אחד מסוגל לבצע כל כמות עבודה – בתנאי שזו לא העבודה שהוא אמור לבצע באתו רגע.
* ככל שתכנית היא מפוארת וגרנדיוזית, גדלים הסיכויים לכישלונה.
* החלק האינטליגנטי בשיחה מצטמצם ככל שמספר המשתתפים עולה.
* בחיפוש יסודי אחר האבדה, תמיד תמצא את כל מה שאתה לא מחפש.
* הצריכים לעבור את המרחק הקצר ביותר – תמיד יגיעו באיחור.
* אנשים תמיד מוכנים להתנדב, עד… רגע הביצוע.
* אם בחרת ללכת בדרך כלשהי, היה סמוך ובטוח כי יש דרך קלה יותר.
* המבצע ייצא לחנויות בדיוק יום אחד אחרי שכבר קנית את המוצר.
* מי שלא ילמדו מהעבר יחזרו על השגיאות שכבר עשו אחרים; מי שילמדו – ימצאו דרכים אחרות לשגות.
* אילו היו אנשים מקשיבים לעצמם יותר – הם היו מדברים פחות.
* חוט, כל חוט, תמיד רק כמעט מגיע.
* הבגד שאתה צריך תמיד יהיה בתחתית הערמה.
* מלבד המצרכים שאתה זקוק להם, הכול בחנות יהיה בהוזלה.

חני רבינוביץ

פסיכותרפיסטית. B.Ed בחינוך. מרצה במכללת "חכמה ומרפא" ומנחת קבוצות למודעות עצמית. מחברת הספר 'וכשאני לעצמי'.

 

מערכת האתר

השאירו תגובה