חסידים מספרים על יהודי, שהיה מסוכסך עם בני עירו, נכנס אותו יהודי אל רבי שמואל מליובאוויטש זצ"ל – האדמו"ר הרביעי בשושלת נשיאי חב"ד – וקבל באוזניו על חבריו בבית-הכנסת שאינם נזהרים בכבודו. הוא התבטא במילים: "הם דורכים עלי". השיב לו הרבי: "מי ביקש ממך להתפשט על כל בית-הכנסת, שבכל מקום שדורכים – דורכים עליך…"
באימרה זו מקופלת, למעשה, הסיבה העיקרית למחלוקות וליריבויות שיש בין אנשים וקבוצות. זו ההתנפצות האישית, שאינה מותירה מקום לזולת. כאשר אדם מרגיש את עצמו ל"מציאות מנופחת" עלול הזולת להיתפס בעיניו כאיום על 'מציאותו'. עצם העובדה שיש בעולם עוד מישהו מלבדו, יש בה כדי להפריע לתפיסת היישות העצמית שלו, וממילא הוא חייב למצוא בזולת מגרעות, כדי להבליט את נחיתותו לעומתו.
כל מי שיתבונן בסיבות האמיתיות של המחלוקות המוכרות לו באופן אישי, ודאי יבחין, שבדרך-כלל לא הסיבות המוכרות הן הגורמים האמיתיים של המחלוקות. לרוב נובעות המחלוקות מכך שמישהו חושב כי חברו מאיים עליו ועל שאיפותיו. נדמה לו כי האהדה או המעמד שהזולת זוכה בהם, מסכנים את מעמדו שלו, והוא חש צורך פנימי להשפיל אותו במסגרת התחרות (הדמיונית או האמיתית) ביניהם. כל הסיבות הגלויות והמוצהרות הן ההצדקות שהאדם מנסה למצוא לאחר מעשה כדי לשכנע את עצמו ואת האחרים בצדקת המחלוקת, אולם הסיבה העיקרית היא, כאמור, היישות העצמית הגוואה.
נמצא איפוא, שרוב המחלוקות צומחות על רקע שנאת-חינם. מהי שנאת-חינם? זו שנאה שאין לה סיבה מוגדרת, להוציא את עצם התחושה כי הזולת מהווה איום על ה'מציאות' והיישות האישית. מה שקובע את אופייה ותוקפה של המחלוקת אינה מהותו של הזולת ומעשיו, אלא מידת היישות העצמית ; ככל שהאדם יקר יותר בעיני עצמו וחש את עצמו ל'מציאות' גדולה יותר – כן יפריע לו יותר הזולת. הוא יבליט את חסרונותיו וימעיט בערך מעלותיו, וימצא אלף ואחת סיבות למה צריך לרדפו ולהשפילו. אבל הסיבה העיקרית היא – עצם קיומו של הזולת מתנגש עם תחושת ה"אני ואפסי עוד" שלו.
ליצר המחלוקת הזה אין תקנה אלא ביעור והעברה מן העולם. דבר מוגדר, אפילו חמור, ניתן לתקן, על-ידי טיפול בפרטי הבעיה ; אבל כאשר עצם מציאותו של הזולת מהווה סיבה למחלוקת – לזה אין תקנה. הדרך היחידה להתמודד עם בעיה זו היא על-ידי דיכוי מוחלט של הגאוות האישית. היישות העצמית היא תמצית הרע, שעומדת בסתירה גמורה לכל מושגי הטוב והקדושה, ואין לה תקנה אלא ביעור.
אם בכל הזמנים היתה תופעת המחלוקת אסון והרס-עצמי חסר הגיון, על אחת כמה וכמה בדורנו זה בכלל, ובימינו אלו בפרט, כאשר אנו עומדים על סף הגאולה, והנה הנה בא משיח צדקנו, חייבים להכין את עצמנו לתקופה של ימות המשיח אשר "לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות…" במהרה בימנו אמן.
