. . ידוע מה שחכמינו ז"ל אמרו לנו, שה' יתברך רוצה שהאדם יעשה לפי אפשרויותיו לכל הפחות, ואז ה' יתברך נותן הרבה מאוד, לפי הכוח שלו, אבל את המעט הזה יש לעשות לבד.
הביטוי של חכמינו ז״ל על כך הוא, שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל, "פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם", היינו שיפתחו רק כפתח שעושה חוד – קצה – של מחט, ואני – הקדוש ברוך הוא – אפתח לכם פתח כפתח שערי האולם, שהיה בבית המקדש.
הביטויים של חכמינו ז"ל הם מאוד מדויקים ומדודים. תפקיד חודה של מחט אינו רק עשיית נקב בו יוכל החוט לעבור, אלא הכוונה בזה היא, שהחוט יחבר שני דברים להיות אחד. כך גם בתעודת האדם לעשות נקב קטן – זאת אומרת לשים את תאוותיו ורצונותיו הצידה, כדי שעל-ידי זה נקב זה יוכל למשוך את החוט של תורה ומצוות, שבזה מקשר יהודי גשמיות עם רוחניות, ועל ידי זה נותן ה' יתברך ליהודי ברכה והצלחה גם בעניניו הגשמיים.
וה' יתברך יעזור לו שיקבל על עצמו לקיים מאמר זה כנזכר לעיל, ויקויים בו פתגם רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, שה' יתברך נותן ליהודים גשמיות והם עושים מגשמיות רוחניות, ושיהיה זה בהרחבה.
מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ז ע' קכז • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת